רבנות – אין ברירה מתגרשים

רבנות  - כללי

שעה שבני זוג יהודים מעוניינים לסיים את קשר הנישואים ביניהם, ישנם מספר הליכים משפטיים וטקסיים שעליהם לצלוח, שרק בסיומם, יוכרו כגרושים. כמובן, הליכי הנישואין התחילו ברבנות, הם גם מסתיימים שם - ב"רבנות", רבנות קצת אחרת, ואם נדיין: בבית הדין הרבני.

יצוין, כי גם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, מתוך רתיעה ממוסד הרבנות, יאלצו להתדיין בבית הדין הרבני בכדי לקבל גט (גט לחומרה). המוסד היחיד שבסמכותו לתת גט פיטורין לבני זוג יהודים, הוא בית הדין הרבני, הידוע בשם רבנות. לרבנות הסמכות הייחודית לדון בהליכי גירושין ונישואין בין בני זוג יהודים, תושבי המדינה או אזרחיה.

נושאים אחרים הכרוכים בגירושין, כגון: החזקת ילדים, מזונות וחלקות רכוש, יכול שידונו בבית המשפט לענייני משפחה. אולם, ניתן לכרוך גם עניינים אלה בתביעת הגירושין המוגשת לרבנות, ובכך להסמיכה לדון ולהכריע בנדון.

רבנות והסכמי גירושין

הדרך לקבלת הגט הינה דרך רצופה מהמורות. החיים אינם קלים ברבנות. הרבה זוגות נכנעים לכעסים והאכזבות שהובילו אותם לבקש מוצא מהנישואין, ולא משכילים להגיע להבנות ולערוך הסכם גירושין.

ניהול משא ומתן לשם השגת הסכם גירושין, המוסכם על הצדדים, הינה הדרך המומלצת והמהירה ביותר לסיים את קשר הנישואין, ללא יצירת משקעים נוספים.

בהסכם גירושין על הצדדים להביע את נכונותם להביא את קשר הנישואין לסיומו. כן יש לכלול בו את כל העניינים הכרוכים בגירושין, כגון: חזקת ילדים, הסדרי ראייה, מזונות, חלוקת רכוש וכו'. לצורך מתן תוקף מחייב להסכם הגירושין, יש להגישו, בצירוף בקשה, לבית המשפט לענייני משפחה. לרוב, בית המשפט יאשר את הסכמות הצדדים, על פי הסכם הגירושין, וייתן לו מעמד של פסק דין מחייב.

בשעה שלבני הזוג יש הסכם גירושין, המאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, קצרה הדרך לקבלת גט מהרבנות. בשלב זה עליהם להגיש את הסכם הגירושין לרבנות ולפתוח בקשה לסידור הגט. הסכם הגירושין יעיד על גמירת דעתם ורצינות כוונותיהם, וכפועל יוצא, הרבנות לא תערים על בני הזוג קשיים ולא תשדלם להשכין שלום בית וכיו"ב.

גם בנסיבות בהן בני הזוג לא הגיעו להבנות ושוררת חלוקת ביניהם לגבי חלוקת הרכוש, עדיין יכולים הם לקבל גט מהרבנות. הרבנות תדחה את ההכרעה במחלוקת הרכושית למועד שלאחר סידור הגט, ובלבד שיש בין בני הזוג הסכמה עקרונית להתגרש.

רבנות - ההליך הדיוני

ההליך ברבנות ייפתח עם הגשת תביעה לגירושין, על ידי אחד מבני הזוג. בכתב תביעת הגירושין יש לתאר את העובדות העיקריות שהובילו למשבר בין בני הזוג ואת עילות הגירושין.

במידה ובן הזוג האחר אינו מעוניין להתגרש, יכול הוא להגיש, בתגובה, תביעה ברבנות לשלום בית. כמו כן, ניתן להגיש כתב הגנה במסגרתו לטעון, כי לא מתקיימות עילות הגירושין המצדיקות מתן גט.

בהקשר זה יצוין, כי לא כל סיבה מהווה עילה המצדיקה מתן גט. בהיעדרה של הסכמה בין הצדדים לסיים את קשר הנישואין, נדרש בן הזוג המעוניין בגט, להוכיח כי עומדת לו עילת גירושין מוצדקת.

דוגמא לעילות גירושין המזכות בן זוג בגט: יחסים אינטימיים עם אחר, אין אונות, אלימות פיזית ונפשית (מוכחת!), התמכרות לסמים או אלכוהול, הכשלה בקיום מצוות, מעשי כיעור, אי קיום יחסי אישות, מומים ומחלות מדבקות.

במהלך הדיונים ברבנות ינסו הצדדים להוכיח את טיעוניהם על ידי הבאת עדים וראיות. כאשר בתום הישיבות יכריע בית הדין (הרבנות) האם מתקיימת עילת גירושין המצדיקה מתן גט.

ככלל, הרבנות אינה אוכפת את הגט על מי מהצדדים, ועל הגירושין להתבצע מתוך הסכמה חופשית ורצון אמיתי. אילולא כן, קיים חשש שהמדובר ב"גט מעושה" שאינו כשר וחסר כל תוקף.

רבנות - גט מעושה מהו?

גט מעושה הנו גט שנכפה על הבעל בעל כורחו. גט מעושה הנו פסול וחסר כל תוקף. אישה שתינשא לאחר, בהסתמכה על גט זה, דינה כדין אשת איש שנישאה לאחר וילדיה יחשבו לממזרים.

הרבנות מצאה לכך פיתרון הלכתי, וברגע שהדיינים קבעו כי עילת הגירושין מצדיקה את חיוב הבעל במתן גט, ניתן לכפותו לעשות כן, וכפייה זו אינה מעלה חשש לגט מעושה. כפיית הבעל על ידי הרבנות לתת גט באה לידי ביטוי במגוון סנקציות חברתיות וכלכליות, שיכולות אף להגיע, במקרים קיצוניים, לידי מאסר בפועל.