עו"ד תומר יפת: ראיה חיובית ואופטימית היא תנאי להצלחה

עו"ד תומר יפת, שותף במשרד נתן, ראט, יפת ושות', עוסק שנים ארוכות בייצוג יזמים וחברות. כיום, מרבית עיסוקו של עו"ד יפת הנה בתחום הייזום במסגרת תמ"א 38 שהנה תמ"א חדשנית המאפשרת חיזוק מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה בתמורה למתן זכויות בניה ליזם המשפץ.

עו"ד יפת, מנהל פורום דיני חוזים ופורום יזמות עסקית באתר הפורומים המשפטיים, התיישב על כורסא נוחה, כדי לספר לנו קצת יותר, על עולמו המקצועי, וכן על העולם שמאחורי המשפט. נעים להכיר!

עו"ד תומר יפת, אתה כבר למעלה מ-9 שנים עו"ד פעיל. במבט חטוף לאחור – מה תוכל לספר על העשור הראשון שלך במקצוע?

שנים אלו מבחינתי היוו חוויה מאתגרת ומעשירה במיוחד.

הבנתי עד כמה המקצוע של עריכת הדין הוא מקצוע של התחדשות מתמדת. לדעתי, עו"ד טוב הוא בין היתר עו"ד שמבין שהוא צריך ללמוד כל הזמן ולהיות מעורה במגמות החדשות. אני כשלעצמי נהנה מעצם הלימוד ומרוצה מהיכולת של מקצוע זה לחדש לי מידי יום עניין חדש.

עוד למדתי במהלך שנים אלו גם על עצמי דברים רבים. למדתי להתמודד עם נושאים מורכבים, למדתי להתמודד עם קשיים, למדתי באילו מקומות אני יכול לסייע ללקוח שמבקש עזרה ובעיקר למדתי גם את מגבלותיי והיכן איני יכול להביא תועלת שמצפה לה הלקוח.

גם לימוד זה, של מגבלותיי הנו לימוד מעשיר מבחינתי ולמדתי שלקוחות יודעים להעריך זאת מאוד.

אם כבר שאלנו על "מבט לאחור" – במבט לאחור, אתה מרוצה מהבחירה שלך להצטרף לקהילת עורכי הדין בישראל?

מכל הסיבות שמניתי קודם לכן אני בהחלט מרוצה אך אני בהחלט לא מתעלם מהקשיים הלא מבוטלים שיש במקצוע זה.

יש משהו במקצוע הזה, שגורם להרבה אנשים להירתע ממנו – אתה חשוב שאתה יכול לזהות את "משהו הזה" והגורם לו?

בראש ובראשונה מדובר במקצוע שוחק עם אחריות כבדה מאוד. אדם מפקיד את גורלו (האישי או הכלכלי) בידך ומפתח ציפייה שאתה תדאג להשיג בשבילו את התוצאה לה הוא מקווה.

זהו מערך של ציפיות שקשה מאוד להתמודד איתו.

במהלך השנים למדתי מספר דברים חשובים כדי להתמודד עם בעיה זו ובעיקר ניתוח התיק באופן רציונאלי המבוסס על ניסיון ופריסת כל האפשרויות בפני הלקוח לרבות הקשיים הקיימים בתיק על מנת שהלקוח ידע מהם סיכויו מול סיכוניו דבר המקטין את ציפיות השווא. בנוסף, חשוב מאוד לעשות הפרדה מקצועית בין ניהול התיק לבין היחס האישי. עו"ד שלוקח על עצמו את כל הבעיות של הלקוח ומביא אותם לביתו יתקשה מאוד לתפקד ועם השנים לומדים לעשות את האבחנה.

מסיבה זו בדיוק, איני מטפל בנושאים משפטיים של אנשים הקרובים אלי כיוון שאיני יכול להתנתק רגשית בעת ניהול התיק. עבודה באופן כזה הנה לטובת הלקוח ומקלה גם על עורך הדין את ההתמודדות הקשה היום יומית עם קושי זה.

החלטת לנהל את פורום דיני חוזים ופורום יזמות עסקית, מדוע? ו"איך זה"?

כל שנות חיי הבוגרים אני עוסק בייזום ובעסקים. במסגרת עבודתי התחום החוזי על שלל גווניו הנו תחום מרכזי. רוב לקוחותיי הנם מה שקרוי "יזמים בנשמתם". אני באופן אישי מזהה את התחום של יזמות עסקית עם המילה – יצירה. יצירה של משהו חדש הנה בעיניי התגשמות של חלום אישי. יצירה, הנה דרך חיים. מדובר בדרך חיים תובענית מאוד, אשר טומנת בחובה קשיים מרובים אך גם סיפוק שאין דומה לו.

בפורום אני נתקל בשאלות של יזמים בתחילת דרכם ובהחלט אני מרגיש שאני תורם להם מניסיוני. אני מקווה שהפורום מסייע לאותם המתלבטים "לקפוץ למים הקרים" ולא לחשוש.

הפחד – הוא המכשול העיקרי מפני יזמות ויש להתמודד איתו. לדעתי, "המעיז מנצח" זו לא רק סיסמא זה הרבה מעבר לכך וזה המסר שלי לכל מי שרוצה וחולם להיות יזם עצמאי.

כמנהל פורום יזמות עסקית,  וכעו"ד עצמאי, האם יש שינוי בכמות המיזמים והיזמים – לנוכח מה שנקרא היום "המשבר הכלכלי הגלובאלי"?

באופן אישי, אני רואה את המשבר כסוג של הזדמנות גדולה מאוד.

כל מי שעיניו בראשו מבין כי מדובר בתקופה שתחלוף וכיום זהו הזמן המתאים ביותר להשקיע במחירים נמוכים ולקצור את התשואות הגבוהות לאחר יציאת המשק העולמי מהמשבר.

אני חושב שראיה חיובית ואופטימית היא תנאי להצלחה ורק מי שמצליח מכל סיטואציה נתונה לראות גם את הטוב שבה יצליח.

לדעתי, הרצון של אדם לשנות סטאטוס מ"שכיר" ל"יזם" לא משתנה ולעיתים אף מתגבר נוכח משברים מסוג זה. לעצם השאלה אני לא מזהה פחות רצון ליזמות אצל העסקים הקטנים עליהם אנו פונים במסגרת הפורום.

האם המשבר הכלכלי הגלובאלי עליו דיברנו, משפיע על החובה לכבד חוזים? (איך היית מתאר את השוק בישראל – מכבד הסכמים?)

אין השפעה על עצם החובה לכבד הסכמים. יחד עם זאת, בהחלט יש חובה לקיים הסכמים בתום לב. זוהי חובה רחבה מאוד וברור שצדדים להסכם צריכים להיות מודעים לכך, וככל שיש צורך יש לשאוף לביצוע התאמות הכרחיות להסכמים תוך הסכמת הצדדים.

פעמים רבות, הסכמת צד להסכם "לפתוח את ההסכם" ולהרע לכאורה את תנאיו הנו האפשרות הטובה ביותר שאם לא כן, הצד השני לא יוכל לעמוד בו ואז ימצא בהפרת ההסכם דבר שגורם נזק לשני הצדדים גם יחד.

לדעתי, אנשים היום בוגרים יותר ופתוחים יותר ומבינים את הצורך להתאמות הנדרשות ושהעניין משרת בסופו של דבר גם אותם, גם אם בטווח הקצר נדמה לכאורה שהם נפגעים מבחינה כלכלית.

איני מכיר השוואות של קיום הסכמים בין ישראל לבין יתר העולם אך נדמה לי שבאופן כללי, בטח בעולם המסחרי, מנהלים של עסקים מבינים את המשמעות של החתימה על הסכמים ועל החובה לכבדם.

צפייה בפורום דיני חוזים מעלה כי רבים הם המתמודדים עם "הסכמי שכירות דירה" בעייתיים – מה הגורם לך? מה היית מציע?

ככל שחולף הזמן בו אני מנהל את פורום חוזים, שרבות בו מאוד השאלות על הסכמי שכירות, כך מתחדדת אצלי ההבנה כי רוב מוחלט של הבעיות נוצר עקב העובדה שהשוכרים אינם מבינים באופן אמיתי את משמעות החתימה על ההסכם שבדרך כלל מביא להם בעל הדירה.

זה נראה כ"הסכם פשוט". "בסך הכול שכירות בית".

לתפיסתי, מדובר בהסכם עסקי לכל דבר. בהנחה כי שכר הדירה עולה 1,000 דולר, הרי שמדובר בעסקה של 12,000$ בשנה.

האם משהו מהשוכרים היה חולם לרכוש רכב / סלון / מטבח / מערכת קולנוע ביתית / קטנוע ב – 12,000$ מבלי לערוך לו בדיקה במכון מוסמך, לערוך בדיקות השוואתיות מרובות ולהיות בטוח שזה מה שהוא צריך בדיוק?

זהו סכום גדול ואנשים נוטים לזלזל בו כיוון שהוא מחולק לתשלומים רבים.

המשמעות האמיתית של החתימה על ההסכם הנה התחייבות לכל הסכום.

רבות מהשאלות הנם לגבי סיום מוקדם של ההסכם מסיבות שונות. ברוב ההסכמים השוכרים לא יכולים לעשות זאת כלל או שהתנאים לכך בלתי אפשריים.

גם הביטחונות שנדרשים היום מהשוכרים והחתמת הערבים הנה מוגזמת בהרבה מהמקרים ורוב האנשים לא מבינים את ההבדל בן שטר חוב, שיק ביטחון, ערבות בנקאית, שטר ערבות וכיוצ"ב.

אני חושב, שהחיסכון בשלב החתימה על ייעוץ מקצועי  - שהנו מובן לי לחלוטין מנקודת מבטו של השוכר שהנו בד"כ אדם צעיר וחסר יכולת כלכלית - הנו חיסכון שגורם לבעיות רבות ולצערי אני רואה זאת מידי יום ביומו.

סיפרת כי כיום אתה עוסק בתחום של ייזום בהתאם לתמ"א 38 ושמדובר בתחום חדש, אתה יכול להסביר בקצרה במה מדובר?

תמ"א, הנה תוכנית מתאר ארצית. ישראל הנה מדינה המועדת לפורענות מבחינת רעידות אדמה וחלק גדול מאוד מהבתים הישנים בישראל (בניינים שנבנו לפני 1980) נבנו שלא לפי תקנים המותאמים להתמודד עם רעידות אדמה.

מחד, המדינה לא יכולה הייתה לחייב את כל בעלי הבניינים לחזק את הבניינים על חשבונם. מדובר בהוצאה אדירה. מאידך, לא ניתן להשאיר מיליוני אנשים חשופים לסיכון של התמוטטות הבית בעת רעידת אדמה.

הפיתרון הנו פיתרון כלכלי.

המדינה הסכימה לתת לכל בניין כזה זכויות לבניית עוד קומה על גג הבניין. דהיינו, אם בבנין ארבע קומות ניתן יהיה לבנות קומה חמישית.

הדיירים בבניין מוכרים ליזם את זכויות הבניה על הגג והיזם בונה את הדירות ומוכר אותם. מרווחים אלה מחויב היזם לחזק את הבניין נגד רעידות אדמה, להתקין מעלית ככל שאין כזו בבניין, להתקין אינטרקום ולשפץ את חדר המדרגות, לשפץ את חזיתות הבית מחדש וכיוצ"ב. ישנה כאן עסקה נהדרת של "זה נהנה וזה לא חסר".

בעלי הדירות מקבלים בניין מחוזק ובטיחותי נגד רעידות אדמה, מעלית, בניין משופץ אשר באופן ממוצע מעלה את ערך הנכס ב – 30% וכל זאת ללא הוצאת שקל מכיסם.

היזם מרוויח בגין מכירת הדירות על הגג ומסוגל לממן את כל יתר העלויות.

כאמור, מדובר במידע על "קצה המזלג" בלבד וישנם הרבה נושאים וסוגיות שצריך לברר טרם ביצוע עסקה מעין זו, אך זוהי תמצית משקפת של מהי תמ"א 38.

בעוד שבועיים לערך, יעמדו בירושלים בטקס חגיגי, עוד למעלה מ-2000 עורכי דין: מה דעתך על הצפת המקצוע ועל הניסיון להקשיח את תנאי הקבלה?

אני מטבעי איש שדוגל בתחרות חופשית (בכפוף לדאגה למוחלשים בחברה). אני חושב שזוהי טעות באופן בסיסי להגביל תחרות. תחרות, הנה גורם אשר מדרבן למצוינות.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמאפיינים הייחודיים של עולם המשפט ומהמציאות שאין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם מבחינת כמות עו"ד ביחס לאוכלוסיה. זוהי שאלה ערכית קשה שכן לדעתי באופן עקרוני פעולות אלה יחסמו מלהגיע אל עולם עריכת הדין דווקא את אותן אוכלוסיות מוחלשות.

אני תקווה כי לשכת עורכי הדין תדע לעשות את האיזון הראוי בין מניעת הצפה של המקצוע מחד ואי פגיעה בחופש העיסוק וחסימת המקצוע לאוכלוסיות מסוימות מאידך.

לאחרונה פורסם כי בדעתה של לשכת עורכי הדין לחייב עורכי דין (למעט בעלי וותק של 30 שנה) בהשתלמויות מקצועיות בלשכה. מה דעתך?

אמרתי כבר לעיל, כי החדשנות וההתחדשות המתמדת היא יסוד מרכזי של מקצוע עריכת הדין. בשל כך, נראה לי אך טבעי לחייב זאת כחלק בלתי נפרד מהחיים המקצועיים של עורך הדין.

הדבר נעשה במגוון של מקצועיים אחרים – רפואיים, אקדמיים, חינוכיים ואין סיבה שלא יעשה גם במקצוע זה.

מניסיון אני יכול לקבוע כי גם אם אין תרומה ישירה בין נושא ההשתלמות לחיים המקצועיים הרי שהתרומה הכללית הנה עצומה.

נסיים בשתי שאלות בנימה אישית: אם היית צריך לספר לגולשים בפורום, מי זה תומר יפת (לא העו"ד, האיש!) מה היית מספר?

איש של משפחה.

איש של אנשים.

איש של טבע.

כך הייתי רוצה לראות את עצמי.

היכן תהיה בעוד 10 שנים מהיום?

הייתי רוצה להאמין שאני מסוגל לחיות את "היום" ולהיות מרוצה מכך.

אשמח מאוד אם יתאפשר לי בעתיד להשקיע עוד יותר בפרויקטים הקשורים לתרומה לקהילה ולחינוך.

____

עוד על עו"ד תומר יפת:

עו"ד תומר יפת, שותף במשרד נתן, ראט, יפת ושות', עוסק שנים ארוכות בייצוג יזמים וחברות. כיום, מרבית עיסוקו של עו"ד יפת הנה בתחום הייזום במסגרת תמ"א 38 שהנה תמ"א חדשנית המאפשרת חיזוק מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה בתמורה למתן זכויות בניה ליזם המשפץ.

עו"ד יפת מייצג במסגרת זו הן יזמים והן ועדי בתים שהחליטו לממש את זכותם לפי תמ"א זו. בנוסף, מתמחה עו"ד יפת בליטיגציה (ניהול תיקים בבית המשפט) מסחרית וייצוג חברות מסחריות במגוון הנושאים המסחריים כגון: התקשרויות מסוגים שונים, הקמת חברות ותאגידים, הסכמי שותפויות ועוד.

* רוצים לדעת עוד על עו"ד יפת? מצאו באינדקס עורכי הדין את הפרופיל של עו"ד תומר יפת