מבקשת לברר בנושא בקשת אפוטרופסות להורה קשיש דמנטי.
1. מומחה פסיכוגריאטר קבע במסמך תעודת רופא כי קשיש אלמן סיעודי עם אלצהיימר ובעיות רפואיות נוספות, זקוק למינוי אפוטרופסות גוף וכי הקשיש אינו מסוגל להביע דעתו בעניין המינוי וכן אינו מסוגל להופיע בבית המשפט.
2. הוגשה בקשת לבית משפט לענייני משפחה ע"י 2 ילדיו של הקשיש- בהסכמת יתר האחים הנוספים(3)
3. פקיד עו"ס לסדרי דין ממליץ לא למנות אפוטרופסות לאחר שנפגש עם הקשיש אלא לבחון חלופות אחרות כמו ייפוי כח מתמשך או הנחיות רפואיות מקדימות.
4. השופט ביקש את עמדת בא כח היועץ המשפטי לממשלה ממשרד הרווחה למתן מענה תוך 14 יום והאחרון עיכב את תשובתו מעל חודש ימים ולבסוף עדכן כי הוא מבקש לקיים דיון במעמד הילדים המבקשים, פקיד העו"ס שערך תסקיר, ההורה הקשיש ובא כח היועץ המשפטי לממשלה- מה שיגרור דחיה נוספת במתן ההחלטה.
5. להורה חשבון בבעלות משותפת עם אחד הילדים המבקשים-ולכן לא נעשתה פנייה בנוגע לאפוטרופסות רכוש.-ההורה מתקיים מקצבות פנסיה שלו ופנסיית שארים נמוכים, ועל כן תהליך בקשת האפוטרופסות מתבצע ללא עו"ד.
שאלות לברור-
1.האם העובדה שהיועמ"ש עיכב תשובתו ללא סיבה - אין הדבר מהווה ביזיון בית המשפט?
2. האם אנחנו המבקשים יכולים לטעון נגד בקשת היועמ"ש לקיום דיון במעמד הקשיש לאור חוות הדעת של הפסיכוגריאטר?
3. באיזה נימוק יכול השופט להסכים לבקשת היועמ"ש להורות לקיים דיון במעמד הקשיש וזאת למרות חוות הדעת של הרופא המומחה בנוגע לכך?
4.באיזה נימוק השופט יכול להחליט לקבל ולאמץ את חוות הדעת והמלצת פקיד העו"ס על פני חוות דעתו של רופא מומחה פסיכוגריאטר? מה יכול להיות השיקול בהחלטה כזאת?
תודה.
|