|
| שירה,
אני לא מכירה אותך אבל אני בהחלט מכירה את התחושות. לראיה, אני כבר כמה ימים לא מצליחה להקים את עצמי מהמיטה, אני מתוסכלת מכל מיני מחשבות על החיים שאחרי הבחינה, בין אם אעבור ובין אם לא, ובכלל מהחוסר הצלחה שלי בפתרון בחינות.
מרוב שאני מותשת, אני כבר מס' ימים לא נגעתי בחומר, אתמול אפילו לא הרגשתי טוב אז לא יצאתי מהמיטה, אבל אני ניגשת לבחינה, אין לי ספק, אפילו שאני יודעת שהסיכוי שלי לעבור לא כל כך טוב. אני ממליצה לך לא להרים ידיים, ממס' סיבות- ראשית את בקצב די טוב, חברות שלי נמצאות עכשיו בדיוק באותו שלב כמוך, ובכלל- עם כל התחושה הדיכאונית שאופפת את התקופה הזו, אולי יתמזל מזלנו והבחינה לא תהיה מאוד מאוד קשה ? אין לי ספק שנוכל לגרד את ה-65, אסור להתייאש, אנחנו סובלות כבר כמעט חודשיים, לא ניתן פוש אחרון של 3 וחצי שבועות ולהיפטר מזה? אח"כ תעשי את השיקולים שלך כשתראי את התוצאות.. אבל להרים ידיים עכשיו? ממש לא ממליצה.. אפילו שאני ממש ממש מבינה את הייאוש הזה, אני באותו מצב בדיוק..
בבקשה, תעשי מאמץ ואל תרימי ידיים.
|