|
| אתם נכנסים עכשיו לתקופה הקשה ביותר של הלימוד, מצד אחד כבר קראתם המון (את כל החומר או כמעט את כולו) ומצד שני אתם עוד לא ממש מרגישים שזה עשה את העבודה, היות ואתם לא מדקלמים את החומר ולא מצליחים להוציא בבחנים את הציונים הרצויים לכם. אל יאוש זה הכל טבעי ונורמלי. רקיאה ראשונה לא אמורה להביא אתכם לרמה כל כך גבוה לא מבחינת דיקלום החומר ולא מבחינת פתרון הבחינות. היא אמורה להכיר לכם את כל החומר - עכשיו אתם יודעים עם מה אתם מתמודדים ועכשיו למעשה מתחילה העבודה האמיתית. במהלך הקריאה הראשונה בטח שמתם לב שחלקים מהחומר יותר קלים לכם גם להבנה וגם לזכירה וחלקים אחרים הם אולי קצת יותר מובנים מקנטונית מצויה אבל עדיין דיי סינית. אז בקריאה השניה אתם צריכים גם לשים יותר לב לפרטים הקטנים במיוחד באותם חלקים של החומר שדווקא הלך לכם טוב איתם ובחלקים הקשים/בעייתיים לנסות ולזכור את הככלים העיקריים המנחים לנסות אולי להבין את ההגיון שנמצא בבסיס אותם חלקים (מי שהולך לקורס ליווי וכדו' שיבקש הסברים מהמרצה הרלבנטי על ההגיון הזה) (אני אשמח לנסות ולעזור בדברים שאני מבין בהם).
נסו לדמות לעצמכם שאתם במסע כומתה או משהו כזה וכבר הלכתם את רוב הדרך, נכון שאתם כבר עייפים והשרירים כואבים, אבל אתם לא יכולים להתיאש עכשיו, 1. כי כבר עשיתם את הרוב. 2. כי כמו תמיד במסעות כומתה, אתם עכשיו באמצע שום מקום ולעצור זו לא אופציה, מה יעזור לכם לעצור באמצע המדבר. אז עוד מאמץ קטן ואתם מגיעים לסוף המסע ואנחנו כאן כדי לתת לכם כוסות עם מים צוננים כדי שיהיה לכם כוח לסיים את הדרך.
|