|
| ערב טוב,
לאחר שקראתי שוב את הדברים שנכתבו בפורום בנושא זה,
אני רוצה ליישר קו ולדעת שהבנתי נכון את הדברים, כיוון שהיה בלגן בנושא הזה.
אז ככה...
מה שהבנתי הוא שכאשר ישנן שתי הלכות שנפסקו בעליון והן סותרות אחת את השניה - ההלכה מאוחרת שנפסקה בבית משפט עליון גוברת על הלכה קודמת. (כפי שהסביר המנוסה).
במקרה הספציפי שנידון בפורום (שאלה 8 מועד אוקטובר)- בנוגע לביטול פסק בורר והאם מונים את ימי הפגרה בעניין זה התקבלו שתי תשובות לשאלה זו (לאחר השגות על השאלה)- ע"פ הלכת איזנברגר שהיא הקודמת יותר- לא מונים את ימי הפגרה בביטול פסק בורר, וע"פ הלכת אברמוביץ שהיא מאוחרת יותר מונים את ימי הפגרה בביטול פסק בורר.
כפי שהסביר המנוסה כנראה שבפס"ד אברמוביץ ההלכה שנפסקה הינה החלטה שגויה. כמו כן לא צוינה ההלכה קודמת (הלכת איזנברגר) בפס"ד אברמוביץ וכאשר שופט או מותב של שופטים מעוניינים לשנות הלכה קודמת עליהם לציין את אותה ההלכה שהם מעוניינים לשנות בפס"ד המאוחר יותר.
מכאן שההלכה שנפסקה באיזנברגר, למרות שהיא הקודמת, היא בעלת
השפעה גדולה יותר שכן כנראה ההלכה שנפסקה באברמוביץ שגויה.
גם חברת מחשבות וגם חברת המתמחה- ציינו את שתי התשובות בספרם ולא פסקו איזו הלכה היא המחייבת.
חברת מחשבות שמה דגש על הלכת איזנברגר, למרות שהיא הקודמת יותר. (כנראה כיוון שלדעת מחשבות ההלכה שנפסקה בפס"ד אברנמוביץ- היא החלטה שגויה), אך דבר זה לא נאמר במפורש בספרי מחשבות, שכן לא ניתן לערער על פס"ד שנפסק בעליון (למעט עניין פסלות שופט)- כפי שכתבה גל.
ע"פ ההסבר של המנוסה, אין רלוונטיות למס' השופטים שנותנים את ההחלטה. (בפס"ד אברמוביץ פסק שופט אחד לעומת פס"ד איזנברגר שבו פסקו מותב של שלושה שופטים)- ז"א מספר השופטים שישבו בדין לא מראה על חשיבות גבוהה יותר.
בנוסף יש לזכור את מה שאיטה כתבה בפורום- המועדים בכל הקשור לבוררות נקבעו בחוק הבוררות ובתקנותיו, ונאמר כי לעניין הפגרה היא איננה עוצרת את מניין הימים (ז"א: מונים את ימי הפגרה), למעט מצבים בהם חוק הבוררות לא נותן מענה לעניין המועדים, כי אז יחולו תקנות סד"א ואז לא מונים את ימי הפגרה.
מקווה שהבנתי נכון את הדברים.
בבקשה אם טעיתי, אנא תקנו אותי.
תודה והמשך לימודים נעימים.
|