|
| לא למותר לחתום באשר כבר נאמר בבג"צ 4904/04 הנזכר (עמ' 479), כי אין הלשכה פטורה "מעיון מתמיד בתפיסה הכללית של השאלות ובשאלות הפרטניות". עתירה זו שבה ומחדדת תובנה זו.
השופטת פרוקצ'יה:
אני מסכימה לפסק דינו של חברי, השופט רובינשטיין. מקובלת עלי הגישה הנקוטה מזה זמן רב בבית משפט זה לפיה אין הביקורת השיפוטית על בחינות לשכת עורכי הדין או על בחינות בתחומי מקצוע אחרים משתרעת, דרך כלל, על תוכנן של השאלות הנשאלות, אלא אם כן הוכח כי שיקול הדעת בעריכתן לוקה בשיקול זר או בפגם אחר היורד לשורש שיקול הדעת המנהלי. העתירות שלפנינו אינן מעלות פגמים מהסוג הנזכר. יחד עם זאת, גם אני שותפה לדעת כי ראוי הוא כי לשכת עורכי הדין תעריך הערכה מחודשת את אופיה של הבחינה בכתב למועמדים להשתלב בלשכה, על רקע תכליתה ומטרותיה, ונוכח היותה בחינה שבה נדרש הנבחן לסמן אפשרות אחת מתוך מספר אפשרויות, בלא הנמקה ובלא הסבר. נראה, כי לא יכולה להיות מחלוקת, כי תחילתה של הבחינה נועדה לבחון ידע בסיסי של הנבחן, הנדרש כתנאי סף להשתלבותו אל שורות עורכי הדין ולקראת נטילת אחריות בטיפול בעניינם של לקוחות, המפקידים את גורלם בידיו. ידע בסיסי זה מחייב ידיעה והבנה במושכלות יסוד של המשפט. באלה ראוי כי הבחינה תתמקד ואלה גם מצויים בתחום הציפייה הסבירה של ציבור הנבחנים. שאלות בעלות אופי איזוטרי בעניינים העולים באורח חריג ויוצא דופן בפרקטיקה המשפטית המקובלת, סוטות מתכליתה של הבחינה וחורגות מן הציפייה הסבירה של הנבחנים. יתר על כן, מתכונת הבחינה כבחירה בין אפשרויות, אשר אינה פותחת פתח להסבר ולהבהרה, מחייב כי תוצגנה שאלות שהתשובות להן הן חד משמעיות וברורות, ואינן פותחות פתח ממשי לאפשרויות שונות, שאם לא כן, תיתכן טעות ומבוכה. שיטה זו תשיג את תכליתן העיקרית של בחינות הלשכה; היא תתחום את מסגרת העיקר והטפל בפני הנבחנים, ותאפשר את התמקדותם בנושאים המרכזיים שהבקיאות בהם חיונית לכל המבקש להשתלב בשירות המקצועי; היא תמנע עירפול ודו-משמעות בבחינה, שבה רק תשובה אחת מתוך מספר תשובות אפשריות היא הנכונה. היא תענה לציפיות הסבירות של הנבחנים ותמנע תחושות קיפוח המשתקפות בריבוי העתירות המובאות בפנינו בנושא זה; בשיטה זו לא יהיה משום הורדת הרמה המקצועית הנדרשת לצורך השתלבות במקצוע, אלא התמקדות בעיקר, לעומת החריג ויוצא הדופן.
|