| בהמשך לתשובתי לעיל קיים מקור חוקי לפיצוי מטעם המוסד לביטוח לאומי על הפסד הזמן בגין מתן הטיפול הרפואי בתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968, תקנה 7א(ב) ו-7א(ג), לפיהן "(ב) המוסד יפצה את הנפגע על הפסד זמנו, במידה שנגרם לו במישרין על ידי מתן הטיפול הרפואי, ובלבד שהנפגע אינו זכאי באותו זמן לדמי-פגיעה. (ג) בעד הפסד זמן כאמור בתקנת-משנה (ב) ישולם סכום השווה להפסד השכר אך לא יותר מהחלק השמיני מדמי-פגיעה מכסימליים ליום לכל שעת-עבודה שהפסיד הנפגע ובלבד שלא יעלה על דמי-הפגיעה המכסימליים ליום-עבודה."
|