|
| תשומת לבך לסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א–1971:
. השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר או להשכירו בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יהיה —
(1) בשכירות מקרקעין — רשאי השוכר לעשות את העסקה בלי הסכמתו של המשכיר;
(2) בכל שכירות — רשאי בית המשפט להרשות את העסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה השכירות.
לפיכך, לענ"ד, התנגדות המשכיר בנסיבות אלה (בהם אתה מציע להביא דייר חלופי שייכנס לנעליך) היא סירוב מטעמים בלתי סבירים.
גם עקרון תום הלב שחל מכח דיני החוזים וספיצפית בסעיף לחוק השיכורת והשאילה פועל לטובתך במקרה זה.
עוד סעיף שפעול לטובתך בעניין זה הוא סעיף 3:
פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה — לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.
גם כאן, לענ"ד, צדדים סבירים כלשון חוק היו רואים בדרך שאתה מציע היו רואים בו נוהג שחל בעסקאות שכירות, בעיקר בהשכרת דירה לשותפים.
יחד עם זאת, אני מציע שתפנה לעו"ד, על מנת שיבדוק את החוזה ויוודא שאין משהו שפספסתובמידת הצורך יוציא מכתב שעשוי להספיק לצורך זה.
|