|
| שלום רב!!
ראשית, לעניין המשמורת - הרי שניתן בהחלט (ואולי אפילו צריך)להגיש תביעת משמורת, במסגרתה יש להביא את סיפור המעשה בפני בית המשפט, לרבות התנהלותה של האם, התנערותה מן האחריות ההורית המוטלת עליה כהורה משמורן ולהדגיש את החשיבות והיכולת של האב, בנסיבות שנוצרו להיות לקטינים הורה משמורן טוב יותר.
אני רואה לנכון להדגיש בעניין זה עוד שתי נקודות.
האחת, ילדים בגילאים המתוארים על ידך בהחלט "מצביעים ברגליים" ורצונם ובחירתם עומדים בהחלט כחלק מהשיקולים המרכזיים שינחו את בית המשפט בבואו לפסוק בעניין המשמורת.
השניה, עניין הגירת האם - אני מבין שהאם מתכוונת לעזוב את הארץ - יש לכך השפעה ורלוונטיות לעניין המשמורת וצריך להתמודד ולהדגיש את העניין הזה....
לעניין המזונות - הרי שעם השנים האחרונות אנו עדים לגישה יותר ויותר שוויונית בה בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים את שני ההורים לקחת אחריות לנושא מזונות הקטינים וסיפוק צרכיהם (למרות שהדין האישי (היהודי) מטיל בחלק מהשנים חובה מוחלטת על האב לשאת במזונות ורק מגיל מסויים יש יותר ויותר השתתפות הדדית במזונות ובסיפוק הצרכים..).
קשה לענות על שאלת המזונות באופן ברור הואיל ויש להקדים ולבחון את הנתונים יותר לעומק ובהחלט ייתכן מצב בו נכון להגיש כנגד האם תביעת מזונות או השתתפות במזונות הקטינים, וזאת על מנת שבית המשפט ייבחן את גיל הקטינים, צורכיהם, הכנסות כל אחד מההורים (גם של האמא) וכיוצ"ב.
מקווה שעזרתי...
בהצלחה,
רועי חלפון, עו"ד
|