| אריאלה שלום
עפ"י נוסח הסכם השכירות עולה כי אין התייחסות ספציפיצית להעלאת דמי השכירות בתק' האופציה. יש לזכור שהאופציה היא זכות המוקנית לשוכר ולא לך. משמע- בכפוף למילו יתר תנאי ההסכם, יוכל השוכר לממש את זכותו לאופציה.כשלשון החוזה לא בררוה באופן חד משמעי (למשל לגבי דמי השכירו תבתק' האופציה) הפרשנות לחוזה תהיה מתוך הנסיבות. יש לבחון את אומד דעת הצדדים ביחס לדמי השכירות בתק' האופציה, בין מתוך החוזה ובין מתוך הנסיבות. התחקות כזו תתן מענה האם הצדדים התכוונו ליתן לך אפשרות להעלות דמי שכירות בתק' האופציה. מקום שלא ניתן להתחקות אחר אומד דעת הצדדים, כי אז ניתן להשלים את החסר על פי מקור שבדין, למשל על פי סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), המאפשר השלמת פרטים בחוזה מכח נוהג קיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה, על פי נוהג מקובל בחוזים מאותו סוג. במקרה זה, אין טקסט כתוב מתוכו ניתן לפרש את כוונת הצדדים. לא הובאו גם ראיות המצביעות במישרין על אומד דעתם ביחס לדמי השכירו ת. לפיכך יש להסיק את כוונתם מן הנסיבות האובייקטיביות שאפפו את הסכם השכירות. על אומד דעת זה ניתן לעמוד ממהות העיסקה, מהמבנה המשפטי הכללי שלה וממטרותיה הכלכליות
|