|
| לפי סעיף 6 לחוק ההתיישנות: "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה".
לפי סעיף 20, התיישנות חוב אינה פוגעת בזכותו של נושה מובטח להפרע מהשעבוד.
כאשר נושה מובטח מבקש להיפרע שלא מהשעבוד לטובתו הוא כפוף גם לדיני התיישנות ככל נושה אחר.
השאלה היא מתי נולדת "עילת תביעה".
לפי פסיקה של בית משפט מחוזי (למיטב ידעתי, אין בענניין זה פסיקה של העליון) כאשר מדובר בערב לגביו הבנק רשאי לפעול רק לאחר מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי, מירוץ ההתיישנות מתחיל (בסייגים מסוימים) לאחר קבלת אישור רשם ההוצל"פ על מיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי.
אבל, כאשר מדובר בחייב עצמו או בערב רגיל (כזה שניתן להיפרע ממנו ללא תלות בהליכים נגד החייב העיקרי), עילת התביעה נולדת ומירוץ התתיישנות מתחיל מייד עם העמדת החוב לפרעון מיידי (ואולי אף לפני כן),
לכן, אם חלפו 7 שנים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי, התביעה התיישנה כלפי החייב העיקרי וכלפי הערב.
בהצלחה
|