|
| לעו"ד גיל קראוס שלום.
ראשית, תודה על תשובתך המהירה.
אבקש להרחיב מעט את שאלתי ,כאשר רשום בהסכם:"שכרך יהיה20% +מע"מ מכל הסכומים מכל מן וסוג שהוא שאקבל ממשרד הבטחון".
כפי שהבנתי מתשובתך מס' השנים הוא נושא פתוח, יש עו"ד שגובה לפי 4 שנים , יש פחות ווודאי שיש יותר. מכיוון שהדבר הוא בין עו"ד ללקוח,
זה מחזק את דעתי כי נגרם לי עוול קשה כאשר לא הוסבר לי מעולם וזאת, כתוצאה מסגנון ההסכם.עלי לציין כי עו"ד מעולם לא יישב ושוחח עימי על תנאי ההסכם,ופקידה ממשרדו החתימה אותי.היום ברור לי שלפקידה אין את הסמכות בכלל לעסוק בהחתמת לקוחות במקום עו"ד.
1. האם מתוך הרשום יכול עו"ד, על דעת עצמו להחליט ולדרוש לפי חישוב של 40 שנה,כאשר לא נקב זאת במפורש בעת חתימת שכ"ט מה יהיה,מס' שנים שאהיה חייבת לשלם לו.וכמובן, כלקוחה שמעולם לא הוסבר לה בעת החתימה כי מדובר ב-40 שנה!
לפי הבנתי וככל שקראתי,יש חובת נאמנות ומסירות בין עו"ד ללקוח.
ולכן,יש בהסכם פגם,שאני כלקוחה שאין לה ידע כלשהו בתחום אמורה לדעת ולהבין ביום החתימה,כאשר דרישות עו"ד אינן מופיעות במפורט ובמדויק .לפי הבנתי, מדובר בהטעייה,בהצגת הסכם לקוי, מעורפל,ובעיקר מטעה. ככל הידוע לי,חלה חובת גילוי עו"ד ללקוחו.במקרה שלי, מעולם לא הוסבר לי תוכן החוזה, ואני בתמימותי חתמתי.
2. מה עלי לעשות כדי להוכיח כי ההסכם,לקוי מעורפל, אינו מסביר ללקוח מה עומד בפניו וכד'.
3.האם ניתן להתבסס על פסה"ד (שמגר) :"חלה חובת גילוי ואם לא גילה אותה אז הוא מטעה או אם הציג אותה כתנאי סביר- זוהי הטעייה."
ברור שיש כאן מחלוקת ,אודה לך אם תייעץ לי מה לעשות במקרה.
בברכה,
יהודית.
|