|
| הכלל הוא "כי הכל כשרים להעיד", גם אם מדובר באישה אשר סובלת מהפרעות נפשיות.
עם זאת, יתכן ומצבה הרפואי אינו מאפשר בשום פנים ואופן לזמנה להעיד בדרכים המקובלות, וביה"מ יקבע כי באיזון בין הצורך להגיע לחקר האמת לבין שלומה ובריאותה של אשת האלמנה, בריאותה גוברת.
במקרה כזה, עדותה מחוץ לכותלי בית המשפט אמורה לכאורה להיפסל, מאחר והיא בגדר "עדות שמיעה", ומהימנותה לא עמדה במבחן החקירה הנגדית.
ברם, לאור מגמת בית המשפט, למעבר מקבילות למשקל, ובתהחשב במצבה הרפואי של האלמנה, סביר להניח כי עדותה תתקבל, אך משקלה הראייתי יפחת, לאור העובדה כי לא נחקרה בביה"מ כאמור.
עוד חשוב לציין, כי קיימת אפשרות, בנסיבות חריגות כגון מצבו הרפואי הקשה של העד, להעיד האלמנה מחוץ לכותלי בית המשפט, בתנאים אשר ייקבע בית המשפט.
|