|
| שלום,
מזה כ- 26 שנה אבי שוכר חנות בפ"ת לטובת הפעלת מינימרקט שכונתי.
הנכס הינו נכס שהוקם בשנת 1962 כמכולת שכונתית מתחת לבית מגורים. כל התקופה הנ"ל התשלומים לבעלי הנכס שולמו כל חודש בחודשו לבעלת הנכס ולבני ביתה. במהלך תקופה זו בוצעו שיפורים לחנות אם זה חשמל, ריצוף, הקמת מחסן ע"פ דרישות הרשות, סידור הרחבה שמחוץ לחנות.
חוזה השכירות הינו חוזה סטנדרטי ללא הגנה של דייר מוגן ונחתם בשנת 1985, חודש בשנת 1994 והוארך כל שנה בהסכם הארכה המתבסס על החוזה משנת 1994.
לפני כ- 4 שנים נפטרה האם (בעלת הנכס) ואז אבי הציע לילדיה הצעה לרכוש את החנות, ונהנה בשלילה מאחר ונאמר כי ההכנסה משכירת החנות נועדה לטיפול באב.
לפני כשנתיים נפטר האב, והחנות הועברה כירושה לשלושת ילדי הזוג.
בכל התקופה הנ"ל הודענו ליורשים כי אנו מעוניינים לרכוש את החנות ומוכנים להיכנס עימם למו"מ בנושא עלות החנות, אך היורשים אמרו כי המכירה תהיה בשלב מאוחר יותר. לפני כשנה הועברה החנות למכירה דרך משרד תיווך, וכל ניסיונותינו להיפגש עימם כדי לסגור את הנושא נתקלו באין תגובה.
ב- 15.08.2011 התקבל טלפון מהמתווך כי בצהריים נערכת חתימה על זיכרון דברים בין היורשים לרוכש החנות לצורך העברת החנות מהיורשים לרוכש. בו במקום בוצעה שיחה טלפונית עם אחת היורשות בדבר רכישת החנות ע"י אבי בסכום שהרוכש הציע ובתשלומי המס החייבים ע"פ דין, ונאמר כי לא תתבצע חתימה על זיכרון דברים. לאחר מס' שעות נאמר לנו כי נחתם זיכרון דברים למכירת החנות.
ב- 22.08.2011 נשלח מכתב מעו"ד של היורשים כי יש לפנות את הנכס שנמכר לצד שלישי, ואשר מעוניין להיכנס לנכס ולפתוח בו מספרה פעילה על ידו במקום זו שמפעיל כעת.
ניסיונות להדברות עימו ועם היורשים לא צלחו, כמו ניסיונות לפשרה יצירתית שהצענו לו ע"מ ששום עסק לא ייפגע ואף מקור פרנסה לא יינזק.
האם יש סעדים משפטיים שניתן להשתמש בהם ע"מ לא לפגוע במקור פרנסתו של אבי שהיום הוא בן 73 שנה, וההתעסקות בחנות ועם אנשי מכירות וחלוקה הינה התעסקות נפשית ורוחנית יותר מאשר פרנסה כספית?
|