|
| שלום,לפני כשבועיים אבי התאשפז בבית חולים לאחר שחש ברע בעקבות תחושת עיוורון בעין שמאל, חוסר יכולת למתן שתן וחום.באשר לחוזר יכולת מתן שתן איבחנו אצלו דלקת. באשר לעין ולתחושת העיוורון לא הצליחו הרופאים להבין מה הסיבה לכך, טענו כי כנראה מדובר באיזשהי מקריות ואין קשר לדלקת.אבי חזר והפציר ברופאים כי לאימו הייתה גלאוקומה וכי כדאי שיבדקו האם זאת הסיבה שראייתו בעין התטשטשה. מספר רופאי עיניים בדקו את אבי וטענו כי אין לו שום דבר בעין וכי בטח שאין זו גלאוקומה. בלילה שלפני שיחרורו מאשפוז, לא היינו שקטים מהאבחנה וביקשנו לראות רופא מומחה נוסף בתחום הראיה- הוא איבחן כי לאבי אכן יש גלאוקומה! כמו כן מדובר היה בפגיעה רחבה בעינו, כך שכרגע הוא טווח ראייתו ירד ל60% והרופא לא הבין איך הרופאים שהיו לפניו ובדקו את אבי לא איבחנו זאת לאחר שהפציר בהם שיבדקו סוגיה זאת.שאלתי היא האם יש פה סיכוי לתביעה. הרי ברור כי הרופאים שבדקו אותו התרשלו באבחנה ובמחלת הגלאוקומה ככל שהאיבחון מוקדם יותר כך הטיפול יעיל יותר והפגיעה פחותה יותר. עם זאת אני יודעת שאולי יהיה זה קשה להוכיח את הקש"ס בין חוסר האיבחון בזמן לפגיעה הרחבה וכמו"כ אין לאבי פגיעה כספית ממשית (למשל הפסד ימי עבודה או אובדן כושר השתכרות וכו) פרט לפגיעה בעין שלטענתו נוצרה מחוסר האיבחון בזמן (לטענתו לוטענת רופאים אחרים אם היו מאבחנים כבר ביום הראשון את המחלה הפגיעה לא הייתה כה רחבה).תודה
|