|
| שלום רבסבתא שלי עברה לפני כ8 חודשים ניתוח לכריתת הרחם, שבסיומו השמשו בתפרים.מאז ועד היום היא סבלה וסובלת קשות מדלקת ממושכת וחמורה בדרכי השתן. היא קיבלה 3 סוגי אנטיביוטיקה שהחלישו אותה מאוד, אף אחד מהם לא עזר, והיום בעזרת בדיקה פולשנית במיוחד גילו שישנם תפרים שנשארו ממש בתוך השלפוחית (לא ברור לי למה בכלל צריכים להיות שם תפרים, אבל לא ענו לי על זה) עוד מהניתוח ולכן כל האנטיביוטיקה והטיפולים לא עזרו, כי זה המשיך לגרום לדלקת.כמובן שבמשך כל ה8 חודשים האלו היא טורטרה הלוך ושוב למוקדי רפואה דחופה וקופת החולים, מרשמים, הוצאות על תרופות וטיפולים, בדיקות חוזרות ונשנות... בקיצור לא היה מסע חלק, ההודעה הזו מקצרת הרבה.השאלה שלי היא, האם מלבד הכעס העצום שיש לי כלפי המערכת הזו יש פה גם קייס בכלל? הם טוענים שהם עשו בדיקות ונתנו תרופות ורק אם זה לא עוזר פונים לבדיקות יותר פולשניות.... אפשר להבין את ההגיון בזה... אבל בכל זאת... 8 חודשים נראה לי הזוי. מה שגם שהיו מספר מקרים שקיבלתי את ההרגשה שלא ממש מתייחסים בכובד ראש למקרה שלה, אבל לא ידעתי לאן לפנות מלבד לרופא המטפל שלה, מן הסתם...זה נשמע כמו רשלנות רפואית? למי אני מפנה את האשמה במקרה כזה?אני כל כך כועסת ורוצה שיפצו אותה על כל הטרטורים הסבל ולפחות ההוצאות!אבל לא בטוחה שיש לי עם מי לדבר...מה אתם אומרים?תודה רבה מראש,גל
|