|
| בן זוגי שחי איתי במשך 19 שנים, אובחן כחולה סרטן ראות של התאים הלא קטנים עם גרורות במוח, שלב 4.
האונקולוג, מתמחה, המליץ על טיפול בקרינה למוח, ואחכ טיפול כימוטרפי.
כשנשאל על תופעות הלוואי של הטיפול הקרינתי, תשובתו היתה נשירת שיער אולי בחילות ואדמומיות באיזור המוקרן.
בן זוגי עבר את כל סדרת ההקרנות, ואחכ החל בטיפול הכימותרפי.
לאחר מספר שבועות החלו סימנים להפרעות נוירולוגיות שרק החמירו עם הזמן, הן כללו חוסר יציבות בהליכה, קשיים בבליעה, רעד וכו. אחרי פרק זמן נוסף הוא הפך לחולה סיעודי לגמרי, כהדרך היחידה לניידות היא בכיסה גלגלים.
בביקור חירום שערכנו אצל האונקולוג המתמחה, הוא אישר את ריום ההפרעות הנוירולוגיות, ואף הוסיף שהן בלתי הפיכות. בתשובה לשאלתי ממה נגרמו ההפרעות, הוא ענה בחטף, יתכן שזה נגרם כתוצאה מההקרנות. חשוב לציין שהוא לא ידע אותנו לפני הטיפול שקיימת סכנה להפרעות נוירולוגיות. יתכן ואם היינו יודעים היינו בוחרים לא לעבור טיפול כזה, כי ממילא הסרטן היה בשלב 4 סופני.
האם אין בכך רשלנות רפואית?
|