|
| הרי לך תשובה שקיבלתי מאב ביה"ד ארץ חמדה
"לכבוד
מר ------- שלום רב,
לגב נתבע שידוע שלא יסכים להתדיין בדין תורה כתב בפירוש "כסף הקדשים" (על שו"ע חו"מ סימן כו, סעיף ב):
"מי שידוע עליו... או שיש אומדנא שלא תועיל התביעה בבדה"צ (=בבית דין) דעם ישראל, והיא אומדנא ידועה לרבים [ואולי די ע"י ידיעת שלושה בני אדם האומדנא...] י"ל דשייך בזה מעין מה שאמרו חז"ל חבר אין צריך התראה".
כלומר, אם ידוע באופן וודאי שנתבע מסוים יסרב להתדיין בין תורה אין צורך לפנות לבית דין ולתבוע אותו.
הרב יגאל מוניסר (בספרו המשפט וישראל, פרק ו, עמ' 116) הגביל היתר זה רק לגופים ממשלתיים המנועים לדבריו מכוח החוק להתדיין בדין תורה.
אגב, מקור ההגבלה הוא בחוות דעת של היוהמ"ש שבינתיים שונתה, וכעת גם גופים ממשלתיים יכולים לפנות לבוררות באישור היועמ"ש.
הרב מוניסר חותם בכך שכדאי לתבוע גם חברות גדולות בדין תורה, כיון שלעיתים הן מסכימות להתדיין בדין תורה.
להלכה, נראה שאפשר לסמוך על פסיקת כסף הקדשים ולתבוע חברות שידוע שמסרבות להתדיין בדין תורה גם ללא פנייה מקדימה לבית דין. נדגיש, שאין הכוונה להנחה כללית מכח הידיעה שפלוני אינו שומר תורה ומצוות. והמחמיר לפנות לבית דין תבוא עליו ברכה. לסיום יש לציין שהוצאת כתב סירוב אינה כרוכה בפרוצדורה ארוכה ומסובכת ולעתים יש בה יתרונות מסוימים.
בברכה..."
מעניין הא?
|