|
| מס' שאלות בהקשר למונופול -
הגנת זכויות המוכר –
מבינה, שהגמרא (בבא בתרא דף כא עמוד ב "האי בר מבואה דאוקי ריחיא"; "מרחיקים מצודות הדג מן הדג") יוצאת מנקודת מבט הפוכה לחלוטין למקובל כיום (כלכלה מודרנית), דהיינו הגנת זכויות המוכר, ולא הגנת זכויות הצרכנים, דיון בהיקף הזכות של המוכר למנוע מאחרים למכור בשטחו – האם הבנתי נכון ? כיצד ניתן להסביר הדבר ? האם מדובר בזכות הנובעת מתקנת הציבור, או שהיא זכות קניינית ? ואם כן, כיצד נוצרת זכות קניינית זו ? (מבינה שלשאלה זו יש חשיבות רבה גם במסגרת דיונים לגבי היבטים שונים של קניין רוחני - זכויות יוצרים, פטנטים...). האם דיון בשאלות אלו דורש העמקה בסוגיות של 'קנין בדבר שאין בו ממש' 'קנין בדבר שלא בא לעולם' וכו' ?.
הגנת הצרכן –
מבינה, שבגמרא לא נדון הניסיון לאזן את הזכויות בפירוש, וכי ההגנה על הציבור מפני הפקעת מחירים נדונה בעיקר בספרות הראשונים. אם הגנת הצרכן לא משמשת יסוד להגבלת זכות המוכר, מה כן מגביל את זכותו ? מדוע בעצם הגמרא לא דנה בהגנת הצרכן ? כיצד לתרגם את המושגים בגמרא 'בר מבואה אבר מבואה אחריתי' למציאות הכלכלית בימינו ?
בתודה מראש על ההתייחסות.
|