|
| ההלכה מכירה, בד"כ, בזכויות בנכסים מוחשיים. זכויות בנכסים מופשטים, ובתוכן זכויות יוצרים, אינן קלות לעיכול מבחינת ההלכה. עם זאת, הפוסקים העלו שני כיוונים עיקריים כדי להגן על זכויות אלה:
1. דין המדינה - דינא דמלכותא דינא, ולא יעלה על הדעת שלפי דין מדינה פעולה מסויימת תיחשב גזל, וההלכה תתיר פעולה כזו.
2. יש בעלות בזכויות יוצרים, גם עפ"י ההלכה, והנוטל שלא ברשות - גזלן.
בהמשך לשני כיוונים אלה, זכויות יוצרים על דיסקים, קבצים וכיו"ב - ראוי לבחון אותן הן מצד דין המדינה והן מצד הבעלים:
מצד דין המדינה - הורדת קבצים, העתקת תוכנות וכיו"ב אסורה במקרים רבים. במקרים אלה יש לאסור גם עפ"י ההלכה.
מצד בעלותם של היוצרים - אם הזכות פרוצה ואינה ניתנת להגנה יש הסבורים שפקעה הבעלות בגין יאוש הבעלים או הפקר, ויש הסבורים שבכגון זה אין הבעלות פוקעת.
מבחן נוסף שיש לבוחנו הוא המבחן הכמותי: העתקה חלקית, שאין לבעל הזכות ציפיה שאותו חלק יימכר כשלעצמו, מסתבר שההעתקה מותרת.
|