|
| ערב טוב שלום
ראשית יש לבחון את הסכם שכה"ט ביניכם על מנת לברר האם קמה לעוה"ד הזכות לגבות שכ"ט.
כך לדוגמה, בהסכמים לפי שעות עבודה, יכול עוה"ד לחשב זמן העבודה בגין הטיפול בנאמנות ולהוציא חיוב.
ועדת האתיקה הארצית נדרשה
לסוגית מחלוקות שכ"ט פעמים רבות וקבעה:
"...גובה שכר הטרחה המשולם לעורך הדין הוא עניין הנתון למשא ומתן
בין עורך הדין ללקוחו. ישנם מספר תחומים בהם קיימת מגבלה חוקית על גובה שכר הטרחה
שרשאי עורך הדין לגבות, והנושא שבפנינו אינו בין עניינים אלה. טענות הנוגעות לשכר
טרחה "מקובל" או "נהוג", אינן מעוררות עניין אתי. משכך,
המחלוקת אינה מתאימה להתברר בפני ועדת האתיקה הארצית. אין בכך כדי להביע דעה
לעניין הסכסוך הכספי/אזרחי בין הצדדים..."
יחד עם זאת הפסיקה האזרחית קובעת:
"בתי המשפט כבר פסקו וחזרו ופסקו, כי מוטלת חובה על עורך
הדין, להסדיר את הסכם שכר הטרחה עם הלקוח בהסדר בכתב. "
ראה בית משפט השלום תל אביב-יפו א 55093/06א 55093.1/06 , בפני:
כבוד השופט יאיר דלוגין , מיום 15/03/2009.
כך למשל, נקבע ברע"א
4519/05 אורי רון עו"ד נ. סאסי (פורסם בתקדין תק-על 2005, (2) 3964):
"ראוי שציבור עורכי הדין יקפיד על עריכת הסכמי שכר טרחה מראש ובכתב על מנת
למנוע התדיינות מיותרת בנושא זה הן מהצדדים, והן מבתי המשפט" .
בת.א. (ת"א) 69867/04 רסלר יהודה, עו"ד נ' מרכז העיר אשדוד בע"מ
(פורסם בנבו), נקבע כי:
"ראוי שהתובע, עורך דין אשר קיבל את תביעת הנתבעת לטיפולו יסכם עם הנתבעת
על גובה שכר הטרחה ועל מועדי תשלומו. חובת האמון שחב התובע, עורך דין כלפי לקוחו
טומנת בחובה את חובת הגילוי הנאות,
בין אם הלקוח הוא חבר ידיד קרוב משפחה, ובין אם לאו, שומה עליו לגלות ללקוחו את
שכר טרחתו, עו"ד בטרם החל מתן השירות ולא לאחר סיומו.
ראה: ת.א.
(ירושלים) 3132/03 עו"ד אורי קידר ואח' נ. חן לירון תקדין (שלום) 2004 (1)
7492".
משכך בהעדר הסכם שכ"ט או הסכמה מראש בגין עלות הטיפול המשפטי קיים קושי מהותי של עו"ד לגבות שכ"ט.
יחד עם זאת זכאי עוה"ד להגיש תביעה ולפעול להוכחת שכ"ט ראוי בנסיבות העניין.
אני מקווה שסייעתי בהבנת המצב המשפטי.
המשך יום טוב
בברכה,
מייק יורק, עו"ד
מנהל פורום אתיקה מקצועית
סָנֵגוֹר פרטי בדין הַמִּשְׁמַעְתִּי
(פרקליט ועדת האתיקה המחוזית תל-אביב והמרכז בדימוס)
יגאל אלון 126, תל אביב
טל': 03-9445065 ; מייל: etika@advocate.cc
|