|
| 1. הרשעה ש"נמחקה"
רישומה אינו נמחק מהמרשם
הפלילי, אך הגישה אליו
מצטמצמת למספר קטן של גורמים. על
כן הרישום ימשיך להופיע בתדפיס המידע
הפלילי, הנמסר למי שהמידע
נוגע לו, אך הוא ייחשב
לעניין כל דין כאילו לא הורשע ולא יהיה
חייב לגלות את המידע לאיש (ראה
סעיף 12(א), 16(א),
20 ו- 22 לחוק המרשם
הפלילי ותקנת השבים).
2. סעיף 62(ב)
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב] קובע: “על
החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה
בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד
יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה
מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק
שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק
רישומו מרישומי המשטרה". מכאן
אתה למד, שבקשה לשנות את
עילה הסגירה לחוסר אשמה מגישים, ככלל,
בעקבות החלטה לסגור תיק.
אך אפשר להעלות על הדעת מצבים
חריגים, שבהם תוגש בקשה
כאמור אחרי שהחל המשפט, אך
עוכבו בו ההליכים, למשל,
אם התגלתה להגנה ראיה חדשה,
המוכיחה את חפותו של הנאשם.
3. אם לא הוגשה בקשה לשינוי עילת
הסגירה, או אם הוגשה ונדחתה,
אפשר לבקש לבטל את הרישום בהתאם
לכללים ולאמות מידה שנקבעו בתקנות המרשם
הפלילי ותקנת השבים (אמות
מידה לביטול רישומי משטרה). ואף
אם לא תוגש בקשה, רישום על
חשד לעבירה שאינה מסוג פשע עשוי להתבטל
אוטומטית בחלוף שבע שנים מיום האירוע (או
חמש שנים אם החשד הוא לעבירה שביצע קטין),
בכפוף לשיקול דעת הגורם המוסמך
במשטרה (סעיף 1(ד)
ו-(ה) לחוק
המרשם ותקנה 6 לתקנות הנ"ל).
|