|
| 1. סעיף 19 לחוק
איסור לשון הרע קובע (בין
היתר): "בבואו לגזור את
הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט
להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:
"(1) לשון הרע לא היתה אלא
חזרה על מה שכבר נאמר, והוא
נקב את המקור שעליו הסתמך..."
מכאן אתה למד, שחזרה
על לשון הרע שפורסמה עשויה אף היא להיות
עילה לעונש או לפיצויים, גם
אם (אך לא בהכרח) מופחתים.
על כן:
2. פרסום חוזר של לשון הרע ייבחן
לגופו, כמו הפרסום הראשון.
אם הוא אמת ויש בו עניין ציבורי,
או אם נעשה בתום לב באחת הנסיבות
המפורטות בסעיף 15 לחוק,
הוא מוגן (קרי:
מותר).
3. העובדה, שהנפגע,
בייחוד אם הוא איש ציבור,
לא הגיש תביעת דיבה נגד המפרסם
הראשון, עשויה לחזק את
ההנחה, שהפרסום אמת,
או שנעשה בתום לב מתוך אמונה
שהוא אמת, אך אין זו ראיה
חותכת לכך.
|