אתר הפורומים המשפטיים יש לך שאלה משפטית? קבל תשובה מעורך דין

ביקורת תלמידים על קיוסק בבית ספר

  • תביעה על הוצאת דיבה
    מיכל | 07/11/2017 16:30

    שלום רב. לפני כשנתיים כשבתי היתה בת 16, העלתה פוסט בפייסבוק האישי שלה לגבי קיוסק בתיכון שלה שמוכר אוכל לא תקני למאכל וצירפה תמונה של כריך עם עובש שרכש חבר לכיתה. לאחר שהפוסט שותף ברשת, פנו אליה מתוכנית הכל כלול והתענינו בנושא. הם הגיעו לבית הספר וראיינו תלמידים רבים ותלמיד אחר בעילום שם וללא הצגת פניו שדיברו על הנושא ועל כך שהנהלת בית הספר לא מונעת את המחדל. בעלת הקיוסק החליטה שהיא תובעת אותנו, את הורי התלמיד השני ואת ערוץ 10 על סכום של 600000 שח . אבקש את יעוצכם בנושא

    האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
    מסך מלא השב

    • ביקורת תלמידים על קיוסק בבית ספר
      עופר בן אברהם | 08/11/2017 09:26

       1. הביקורת של בתך על איכות המזון הנמכר בקיוסק, כפי שתיארת, היא לשון הרע, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. אבל זו ביקורת שיש בה עניין ציבורי מובהק, והיא גם נועדה להגן על עניין אישי כשר של התלמידים. על כן, אם ישתכנע בית המשפט, שבתך כתבה אמת והביעה דעתה בתום לב, יעמדו לה ההגנות שבסעיף 14 ו- 15(3) לחוק, והתביעה נגדה תידחה.
      2. לא ניתן לתבוע הורה על מעשה שעשה ילדו, אלא אם כן הטענה היא, שההורה אחראי למעשה בעקיפין, למשל, שהוא התרשל בהשגחה על הילד או, גרוע מזה, הסית אותו למעשה או היה שותף לו. על כן, אם אתם, ההורים, מצוינים בכתב התביעה כנתבעים אך בשל היותכם הורים, בלי טענות אישיות נגדכם, דין התביעה נגדכם להידחות.


      האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
      מסך מלא השב

      • המשך
        מיכל | 08/11/2017 10:29

        היא עשתה את זה אך ורק מדאגה לתלמידי בית הספר ועל מנת ליידע את הנהלת בית הספר למחדל, למרות שתלמידים רבים פנו אל ההנהלה

        האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
        מסך מלא השב

        • אם בית המשפט ישתכנע שכך היה
          עופר בן אברהם | 08/11/2017 14:07

          התביעה נגדה תידחה.

          האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
          מסך מלא השב

          • המשך
            מיכל | 08/11/2017 16:07

            כמה אמור לעלות בערך שכר טרחת עורך דין בתיק כזה ??? 

            האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
            מסך מלא השב

            • אין לי מושג
              עופר בן אברהם | 08/11/2017 18:55



              האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
              מסך מלא השב

      • תגובה לעופר
        מתמחה | 09/11/2017 13:44

        אם אין טענות אישיות כנגד ההורים אזי למעשה התביעה תדחה. אם כך, האם ככל והורי הילדה צורפו להליך דנא רק בשל היותה קטינה בעבר, (כיום בגירה) אזי גם כן התביעה תדחה?

        האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
        מסך מלא השב

        • אם אין טענות נגד ההורים
          עופר בן אברהם | 09/11/2017 20:38

          איני רואה סיבה לצרפם כנתבעים, בין אם הנתבעת בגירה ובין אם היא קטינה, ובלבד שמלאו לה שתים-עשרה שנים (ראה סעיף 9(א) לפקודת הנזיקין ותקנות 9(4) ו- 520א לתקנות סדר הדין האזרחי).
          עם זאת, אם הנתבע קטין בעת הגשת התביעה, ייתכן שרצוי לציין בכתב התביעה את הוריו בחזקת נציגים, על-פי תקנה 11, 32 ו- 34. איני בטוח בכך, ולא מצאתי פסיקה שתבהיר את הסוגיה.


          האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
          מסך מלא השב

          • גם בהיעדר טענות נגד ההורים חובה לצרפם כנתבעים
            אליפז הנעמתי | 11/11/2017 11:52

            וזאת, לאור סעיפים 4 עד 7 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.


            האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
            מסך מלא השב

            • אין חובה לצרף את ההורים לתביעה נגד קטין
              עופר בן אברהם | 11/11/2017 14:02

              סעיפים 4 - 7 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אינם מטילים חובה על תובע לצרף את ההורים כנתבעים לתביעה נגד בנם הקטין, וספק אם בכלל מותר לצרפם שלא לצורך (אם אין טענות נגדם), נוכח הרישא של תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי.
              מה שצריך לעשות לעניין זה הוא רק לציין בכתב התביעה, שהנתבע הוא קטין; ואם כתב התביעה כולל מידע על מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של הקטין, או שיש חשש שפרסומו אסור לפי דין, להגיש הודעה על כך לבית המשפט (תקנה 9(4) ו- 520א).
              וככלל, את כתב התביעה וההזמנה לדין יש להמציא להורי הקטין או לאפוטרופסו בהתאם לתקנה 487 (התקנה מתייחסת לפסול דין, אך גם קטין נחשב פסול דין על-פי ההגדרה שבתקנה 1).
              ומשנמסר כתב התביעה להורים או לאפוטרופוס, הברירה בידם להחליט אם ליצג את הקטין בעצמם או באמצעות עורך דין מטעמם, על-פי תקנה 32.
              ואם "היה הנתבע פסול-דין, ואין לו אפוטרופוס [לרבות הורה, עב"א] או שאפוטרופסו נעדר מן המדינה, יבקש התובע מאת בית המשפט או הרשם, מיד לאחר פתיחת התובענה, למנות לנתבע אפוטרופוס-לדין, ואם הוא מציע אדם פלוני כאפוטרופוס-לדין, יצרף לבקשה הסכמת אותו פלוני בכתב; התובע לא יהיה רשאי להמשיך בתובענה עד שנתמנה אפוטרופוס כאמור" (תקנה 34).
              זו דעתי; דעות נוספות יתקבלו בברכה.


              האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
              מסך מלא השב

              • יש קושי בהסבר
                אליפז הנעמתי | 11/11/2017 19:50

                הכלל הוא שגוזרים מתוך הדין המהותי (החוק) את כללי הפרוצדורה (התקנות)
                לא ניתן ללכת הפוך, ולגזור מתוך התקנות את הדין המהותי.
                לכן, תקנות סדר הדין האזרחי, לבדן, לא יכולות לתת תשובה אם יש להגיש תביעה גם נגד ההורים.
                את זה יש לברר מתוך הדין המהותי.
                חוק הכשרות המשפטית (שהוא הדין המהותי) קובע בין היתר שיש להורים שני תפקידים,
                הראשון, ייצוג הקטין (בסיפא לסעיף 15 לחוק)
                והשני, מתן "הסכמה" לפעולת הקטין (סעיף 4 לחוק).
                בלא הסכמת ההורים אין תוקף לפעולת הקטין (פרט לחריגים שבסעיף 6 לחוק)
                כיוון שכאן מדובר על תביעה כספית ענקית של 600,000 ש"ח - החריגים של סעיף 6 לא רלוונטיים.
                לכן, צירוף ההורים לתביעה - הכרחי - כדי להוכיח "הסכמה" שאם לא כן התביעה תידחה.
                ולהמחשת המצב המשפטי, הנה דוגמא שבה כל כללי הפרוצדורה התקיימו כדין, אבל המבחן המהותי (הסכמת ההורים) על פי ס' 4 לחוק הכשרות - כשל.
                המשטרה עשתה חיפוש על גופו של קטין, אף שלא היה לה חשד לביצוע עבירה כלשהי.
                כדי שכל כללי הפרוצדורה יתקיימו כדין, ביקשו השוטרים מהקטין את הסכמתו לביצוע החיפוש, והוא אכן נתן הסכמה מלאה לכך, ולא הכחיש זאת.
                ואז נמצא על גופו אגרופן, ועל כך הועמד לדין פלילי.
                כיוון שהסכמת הקטין לבדה לא היתה מספקת ללא הסכמת הוריו - כנדרש בסעיף 4 לחוק הכשרות, החליט בית המשפט לזכותו.

                האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
                מסך מלא השב

                • לצורך הסכמת ההורים, די לידע אותם
                  עופר בן אברהם | 11/11/2017 20:32

                  ודי בכם שההורים, או עורך דין מטעמם, מייצגים את בנם הקטין. אין כל צורך לתבוע אותם אישית כדי להשיג את הסכמתם.
                  והתקנות אכן נגזרות מהחוק. על כן, אילו סברו מתקיני התקנות, שבהתאם לחוק, בכל תביעה נגד קטין צריך לצרף גם את ההורים כנתבעים, היו כותבים זאת במפורש. ועובדה היא, שיש הוראות מיוחדות בתקנות לגבי תביעה נגד קטין, אך אין הוראה, שמחייבת לצרף את ההורים כנתבעים.


                  האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
                  מסך מלא השב

                  • ודי בכם => ודי בכך
                    עופר בן אברהם | 11/11/2017 20:35



                    האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
                    מסך מלא השב

קבל עכשיו ייעוץ משפטי אישי
     

לייעוץ ראשוני טלפוני חייג: 077-9973868
ליעוץ אישי עם עו"ד
 
 
 
הודעות אחרונות
כניסה לפורומים המשפטיים
© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי סוברי, אתר הפורומים המשפטיים.
סקייטק