|
| 1. סעיף 13(5) לחוק
איסור לשון הרע קובע, בין
היתר, שפרסום על-ידי
בעל דין או בא כוחו במסגרת דיון משפטי לא
יהווה עילה למשפט. הסעיף
הזה התפרש בפסיקה בהרחבה והוחל בה לא רק
על דברים הנאמרים במהלך הדיון, אלא
גם על אלה הנכתבים בכתבי הטענות,
בתצהירים ובכל פנייה בכתב
ומסמך, הנדרשים לצורך
ההליך, לרבות מכתבי התראה
שקדמו לו (ראה ע"פ
364/73, זיידמן נגד מדינת
ישראל; רע"א
431/11, עו"ד
רועי הרם נגד יצחק זקס).
2. גם אם הכותב אינו חסין לפי
סעיף 13(5) הנ"ל,
עשויה לעמוד לו הגנה אחרת,
למשל, שהפרסום
אמת ויש בו עניין ציבורי (סעיף
14 לחוק), שהפרסום
נעשה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר
שלו (סעיף 15(3) לחוק)
ועוד.
|