הודעות אחרונות

ליעוץ אישי עם עו'ד

 
select

מועד ההתיישנות

  • הודעות שוטפות
  • שאלה
    מישהו | 11/08/2017 13:47

    שלום לכם

    השכן שלי בקומה התחתונה בנה תוספת לפני למעלה מעשר שנים, המונעת ממני להרחיב את החלונות בחדרים.
    השאלה עולה רק כעת משום שרק לאחרונה החלטתי להרחיב את החלונות. ואינני יכול.
    השאלה שלי היא: האם בנסיבות העניין יש לי עילת תביעה בנזיקין על הנזק שהוא גורם לי מכוח זה שאינני יכול להרחיב את החלון, או שבשל כך שחלפו 7 שנים מהבנייה, אינני יכול לנקוט בשום צעד, למרות העובדה שהנזק למעשה מתחדש מדי יום ביומו?
    תודה ושבת שלום

    האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
    מסך מלא השב

    • מועד ההתיישנות
      עו"ד תומר ששון | 12/08/2017 23:13


      הכלל הוא כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה" (סעיף 6 לחוק ההתיישנות). מכאן, שעילת תביעה תתיישן,  בין מועד היווצרות העילה לבין מועד הגשת התביעה, לכלל זה נוצרו חריגים, שהביאו לדחיית המועד לתחילת מניין ההתיישנות. דוגמאות:חריג "התיישנות שלא מדעת" קובע כי אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה (סעיף 8 לחוק ההתיישנות).מקום שנוצר פער בין "מועד היוולד העילה", לבין מועד "היוודעה" לתובע נטתה הפסיקה לקבוע כלל של "ידיעת עיקרי עילת התביעה" חריג אחר הנוגע לעוולות נזיקיות – קובע כי "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה (סעיף 89 לפקודת הנזיקין):(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; ואם הוא נמשך והולך – היום שבו חדל;(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

      מכאן שמדובר בשאלה מורכבת מאוד, ולהערכתי אם ידעת על ההרחבה בזמן אמת- על פניו התביעה כנגד השכן התיישנה.
      בברכה,

      תומר ששון, עו"ד
      מנהל פורום דיני נזיקין

      שלומציון המלכה 18, ירושלים
      טל': 050-7947421; מייל: tomer3630@walla.com

      האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
      מסך מלא השב

      • תודה, שאלת הבהרה
        מישהו | 13/08/2017 00:47

        אתייחס לסיפא של סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין, הקובע:

        "היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל".

        במקרה זה מדובר במעשה נמשך והולך (ההפרעה להרחבת החלון), שטרם חדל.

        אז מדוע חלה התיישנות? 
        העניין הוא שבזמנו הדבר לא הפריע לכאורה משום שלא התכוונתי להרחיב את החלון. כעת הנזק מתגבש על סמך כך שאני מנוע מלהרחיב את החלון.
        מדוע לא ניתן לטעון שהעילה התגבשה לא במועד הבנייה, אלא במועד בו הבניה מונעת ממני לממש את הזכויות שלי?

        דבר נוסף האם לעובדה שמדובר בבנייה לא חוקית ובעבירת שימוש נמשכת אין כל משקל?

        האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
        מסך מלא השב

        • עוד היבט למחשבה
          מישהו | 13/08/2017 00:58

          והרי מדובר בזכויות במקרקעין (הזכות לשימוש, הנאה וכו'),
          כאשר ההתיישנות היא מינימום 15 שנים. ואם מדובר בזכות רשומה הרי שהתקופה היא 25 שנים.

          אני טועה?!

          האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
          מסך מלא השב

        • מועד התיישנות
          עו"ד תומר ששון | 13/08/2017 08:23

          מדובר בשאלה פרשנית האם המעשה חדל בתום ההרחבה, או שמדובר בהפרעה הולכת ונמשכת, גם את שתיקתך במשך כל השנים ניתן לפרש כהסכמה בהתנהגות להרחבה.

          מדובר כפי שאמרתי בשאלה מורכבת, והיא תלויה לא מעט בפרשנות שבית המשפט ייתן למצב.

          לגבי התיישנות הקשורה במקרקעין הפנה את השאלה לפורום דיני מקרקעין באתר.

          בברכה,

          תומר ששון, עו"ד
          מנהל פורום דיני נזיקין

          שלומציון המלכה 18, ירושלים
          טל': 050-7947421; מייל: tomer3630@walla.com

          האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
          מסך מלא השב

          • המון תודות
            מישהו | 13/08/2017 13:48

            נ.ב. - לא היתה שתיקה אלא ביריונות מצד השכן.
            ונסיבות של אורח חיים קהילתי-חרדי, מנעו בשעתו לנקוט בהליכים.

            מכל מקום, שוב תודה רבה!

            האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
            מסך מלא השב

    • הסגת גבול בבית משותף
      עופר בן אברהם | 15/08/2017 18:24

      1. “חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה" (סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין; יום תחילת החוק, על-פי סעיף 169 שבו, הוא 1 בינואר 1970).
      2. “בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר" (סעיף 14 לחוק).
      3. “בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין" (סעיף 16 לחוק).
      4. “המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת" (סעיף 17 לחוק).
      5. ראה גם סעיפים 21 - 26 לחוק וכן רע"א 6339/97, משה רוקר ואח' נגד משה סלומון ואח'.
      6. כדי להסיר ספק: ההפניות שבתגובתי זו הן חומר למחשבה בלבד, ואין בהן שום עצה או המלצה מרומזת לתבוע או לנהוג כך או אחרת.


      האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
      מסך מלא השב

קבל עכשיו ייעוץ משפטי אישי
select

לייעוץ משפטי חייג: 03-9786678