|
| ההיגיון מאחורי זה מבוסס על ההסבר הזה -
משניתנת החלטה של רשם אחרי ששני הצדדים טענו את טענותיהם בפני הרשם, ומוגש ערעור על ההחלטה, הנטל הוא על המערער להוכיח שהרשם טעה.
בעצם, המשיב בערעור יכול לא לעשות כלום, ורק להגיד שהחלטת הרשם מוצדקת. נקודה.
המשיב בערעור - תיאורטית - לא חייב לטעון או לומר כלום מעבר לכך.
בית המשפט בערעור צריך לבחון את טענות המערער מול קביעת הרשם (ולא מול טענות המשיב)
לכן, גם אם המשיב שותק, עדיין אין סיבה לתת נגדו פסק דין, כי הנטל הוא על המערער להוכיח את צידקת הערעור שלו.
ובנוסף, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט (לפי שיקול דעתו) להתיר למשיב בערעור לטעון את טענותיו גם אם לא הגיש עיקרי טיעון [תקנה 446(ג)]
|