| בשל קוצר בזמן שלי היום, אני בשלב זה רק אתן לך הסבר להחלטה של בית המשפט, שאותה לא הבנת, והיא בעצם נכונה.
אתה מכנה את זה הארכת מועד להגשת העירבון, אבל, כאשר מוגש ערעור, אתה בעצם רוצה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט בערכאה הראשונה בעניין חובת הפקדת הערבון. לכן, בשלב הערעור חלות שתי התקנות 467(ב) וגם 467(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, שעוסקות בעיכוב ביצוע וסעד זמני. בעניינך, כאמור, זה עיכוב ביצוע של הפקדת העירבון.
תקנה 467(ב) היא פשוטה -
"(ב) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו."
הבעיה היא עם תקנה 467(ג) -
" (ג) הוראות תקנה 364(א) עד (ד) יחולו על בקשה למתן סעד או עיכוב ביצוע שיוגשו לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים לפי העניין."
וזה מה שנאמר בתקנה 364(א) עד (ד) -
"364. (א) בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו. (ב) בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות הענין צודק וראוי לפטור מהפקדת העירבון. (ג) סכום העירבון לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום העירבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן עירבון אחר. (ד) הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה."
עכשיו אתה כבר מבין מה פשר ההחלטה שקיבלת ? זה מחזיר אותך בעצם לתשובה הראשונה שלי.
|