|
| שלום חלי, אני מסיקה מתוך שאלתך שמתנהלים הליכים משפטיים, לכן מה שאני כותבת כאן אולי לא מתאים בדיוק למקרה שלך, כי לא כל העובדות ידועות לי, בניגוד לעוה"ד אשר מטפל במקרה.
איני יודעת לאיזה מגבלות גרמה הרשלנות הרפואית, אבל יש לומר שבגיל 8 חודשים עדיין לא ניתן להעריך בוודאות איזה מגבלות יתפתחו בעתיד, לא ניתן לדעת איך יתפתח הדיבור, הפעולות המוטוריות, הקוגניציה - אלה נתונים שמתבררים רק בגיל מאוחר הרבה יותר. לכן, מעצם העובדה שעד גיל 8 חודשים לא נצפו קשיים מעבר לקשיים המצופים ממי שיש לו תסמונת דאון, לא ניתן להסיק שכך היו נשארים הדברים.
כאשר מפצים ילד "רגיל" שנפגע ברשלנות רפואית, ראשי הנזק העיקריים הם הפגיעה בכושר ההשתכרות, והסיעוד. במקרה של ילד עם תסמונת דאון, ההנחה היא שהוא היה ממילא תלוי בזולת כל ימי חייו (לפחות במידה מרובה) והנחה נוספת היא שממילא לא היה לו כושר השתכרות כמו לילד "רגיל". לכן, כאשר באים לפצות ילד עם תסמונת דאון שנפגע מטיפול רפואי רשלני - שני רכיבים אלה אינם באים בחשבון הפיצויים, ולכן כנראה הפער בין הפיצוי שאת מדברת עליו, לבין הפיצוי שהיה מקבל ילד ללא תסמונות כלשהן, שהיה נפגע מאותו טיפול רשלני.
בשאלת הניכויים - כלומר איזה חלק מקצבאות הנכות יש לקזז מתוך הפיצויים - לדעתי יש לנכות רק את ההפרש בין מה שהוא קיבל או היה צפוי לקבל לפני הפגיעה, לבין מה שהוא מקבל אחריה.
מקווה שהצלחתי להסביר את מה שהבנתי מתוך שאלתך. מאחלת לך ולילדך בריאות בעתיד!
בברכה,
ורד פרי, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הרי גלעד 5, רמת גן
טלפון: 03-6136248; מייל: veredpery@barak.net.il
|