|
| מאור, שלום.
לעניין תביעת נהרגים, לא עלינו, בתאונות דרכים, יש את תביעת העיזבון ויש את תביעת התלויים, וחשוב לציין ולהדגיש ולא לשכוח כי תביעת העיזבון הינה תביעת המנוח עצמו, כאשר העיזבון "היורשים שלו" נכנסים בנעליו ותובעים בשמו ובמקומו את המזיק, וזאת בגין אובדן השתכרותו של המנוח ביתרת תוחלת חיי העבודה שלו מיום המוות ועד לגיל הפרישה 67 לפי חוק גיל פרישה ולפעמים עד 70 או יותר לפי מה שקבעה הפסיקה לעובדים עצמאים למשל, כך גם לגבי הכאב והסבל של המנוח עד למוות ושזה 25% מתקרת המקסימום של כאב וסבל בפלת"ד ושזה מסתכם כדי 40,000 ₪ בערך נכון להיום, בנוסף לכך בתביעה זו יש לצרף את ההוצאות בגין קבורה מצבה ואבל, וכיום יש להוסיף את אובדן קצבאות הזקנה לאור הלכת יריב ניסן נ' הכשרת הישוב החדשה לכאורה, בגין קצבאות הזקנה שהיה אמור לקבל המנוח מהמל''ל מאז גיל הפרישה 67 ועד לגיל 80 בערך "תוחלת החיים הממוצעת בארץ".
ואילו לגבי תביעת התלויים, גם כאן יש לציין ולהדגיש כי מדובר בתביעה עצמאית !!! של התלויים בגין הנזקים שגרמה להעם העוולה במותו של המנוח, "תלויים לפי פקודת הנזיקין" ילדים, הורים, בני זוג, וכאן התלויים תובעים בגין תקופת התלות שלהם אשר הייתה אמורה להיות תלויה במנוח אילולא המוות, כמו תלות של ילדים קטינים עד גיל 18 ואף בתקופת הצבא עד גיל 21 ואף הפסיקה הרחיבה תקופה זו עד גיל 24 במקרים מיוחדים שהילדים אמורים ללכת ללימודים ואשר היו אמורים להיות תלויים בהורה בתקופה זו ולו במידה מסוימת, בתביעה זו יש לצרף את האובדן שירותי בן, בת זוג/ אב, אם, גם כאן יש לצרף את ההוצאות בגין קבורה מצבה ואבל.
עד כאן זה לגבי תביעת עיזבון מול תלויים, ועד לא מזמן אשר ניתנה הלכת צרור אורנית נ' המגן בעליון היו עושים חישוב לכל תביעה והולכים לפי היותר גבוה כאשר ברוב המקרים תביעת העיזבון תצא יותר גבוה וזה טוב שיש זהות בין התובעים הם כעיזבון והם כתלויים "אותם התובעים כאן וכאן", וכי אז זכות התובעים לבחור בין היותר גבוה הרי ממילא מדובר באותם תובעים, אך לאחר מכן יצאו פסיקה חדשה בעניין חנא כרכבי נ' מנורה ודובצקי ולדימיר לאחרונה אשר עשו סדר בדברים ואמרו שבעת ואין זהות מוחלטת בין התובעים בתובענה, כל תובע אמור לקבל את מה שמגיע לו בלשון הפשוטה, ואז יש לעשות התחשבנות מסוימת בין שתי התביעות כאמור "העיזבון והתלויים" ובפרט בראש נזק אובדן ההשתכרות מול אובדן התמיכה שזה ראש נזק חופף, ולמה זה כך, בגלל ידת החיסכון שנותרה בידי העיזבון, אגב מומלץ לעבור על הרציו של הלכת חנא כרכבי ודוביצקי ולדימיר בעיר אשר סוקרת את כל ההלכות בעניין זה בתוכה.
עכשיו לעניין החישוב של הפיצויים במקרה מוות, בין אם זה תלויים או עזיזבון, בין אם זה לגבי תקופת אובדן ההשתכרות או תקופת התלות, יש כמה שיטות חישוב, למשל שיטה קונבינציונאלית, גלובלית, אקטוארית וידות, וכי הפסיקה והנוהג והנוהל הולכים לפי שיטת הידות אלא אם יש סיבה אחרת ומוצדקת לסטות ממינה, כאשר שיטה זו עובדת לפי מספר הידות במשפחה ואז מחלקת ידה לכל בן משפחה לרבות ידה למשק הבית ובעת שמדובר בתביעת עיזבון מוסיפים ידה לחסכון.
לגבי אופן החישוב, יש לחלק את הכנסתו החודשית הממוצעת של המנוח לפי מספר הידות הכולל, על פני תקופות התלויים, "מתי כל תלוי מסתיימת תקופת התלות שלו" כי אז כל פעם מחלקים על פחות ידות, אבל העיקרון בגדול הוא שבתביעת העיזבון תמיד נותרים עם ידה יותר, הלו והיא ידת החיסכון של המנוח שהיה אמור לחסוך אלמלא המוות. ולהדגמה פשוטה ניקח מנוח שיש לו הכנסה 10,000 ויש לו 2 ילדים ואישה לפי שיטת הידות בתביעת התלויים מחלקים את ה 10000 ל 5 ידות (המנוח, האשה, משק בית, 2 ילדים)
ואז כל ידה שווה 2000 ₪ וכי המנוח הולך לעולמו עם ידתו ("ידת הקיום בסך 2000") ואז ההפסד לתלויים הנו 8000 ₪ לחודש, לעומת זאת בתביעת העיזבון מחלקים לפי אותם ידות ומוסיפים עוד ידה אחת "ידת החיסכון" ואז מחלקים את ה 10000 על 6 ידות, ובכך תקטן כל ידה לסך 1666 ₪ וההפסד החודשי של העיזבון מסתכם לכדי 8334 ₪ במקום 8000 של תביעת התלויים (כי המנוח הלך לעולמו עם 1666 ולא 2000).
אגב לעניין ההיוון של הפיצויים, קרי היוון הכספים העתידיים להון נוכחי, זה נעשה לפי מקדמי ההיוון בטבלת ד"ר ילניק ולפי 3% ריבית, כך קבעה הפסיקה, השיטה הנוהג והנוהל.
ע"א 4431/05 צרור אורנית נ' המגן.
ע"א 4641/06 חנא כרכבי נ' מנורה.
ע"א 2739/06 דוביצקי ולדימיר נ' רזקאללה אסדי !!! סוקר את הכל לרבות תביעת עיזבון/תלויים.
לעניין הערתך כלפי עזרת עו"ד אחרים למתמחים, מייעץ שלא להתייחס לחבריך בצורה שכזו, ולא להיסחף אחר שטויות, הדברים נמצאים בספרות באקדמיה ובאתרי האינטרנט, וכי כל היכול לעזור תודה רבה לו מקרב לב, ומי שלא יכול לעזור הוא וענייניו ונסיבותיו האישיות נשאיר אותו, זאת דעתי.
מקווה שעזרתי לכם מאוד, בהצלחה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.
|